לפני שנים אחדות נחשפתי לבעיות המתעוררות בנושא של פירוק חברות ושותפויות ולאחר מכן, גם בנושא של מיזוגים בין חברות ושותפויות.
היה זה לפני מספר שנים כאשר תביעה משפטית בין בני משפחה אחת נשלח אליי על ידי בית המשפט לגישור. בית המשפט סבר כי התיק מתאים להליך של גישור טרם משפט, כיוון שמדובר בבני משפחה.
מקור: ”מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים ביד לשון וְ֝אֹֽהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ“ (משלי יח, פסוק כא).
הביטוי מופיע בתקבולת משלימה. בהקשר זה, לפי פשוטו של מקרא, כאשר יכולת הדיבור היא הכלי שבאמצעותו אדם מתפרנס, אופן השימוש בדיבור יכריע האם האדם ישבע או ירעב, יחיה או ימות.
אבות הגישור, רוג'ר פישר וויליאם יורי בספרם "סיכום חיובי" טוענים, שאין משא ומתן ללא תקשורת, כאשר בסיסה היא משא ומתן: "לשאת ולתת מבלי לוותר".
משא ומתן הוא תהליך של יצירת תקשורת דו-סיטרית כדי להגיע להסכמה משותפת. בבחינת
"למה לצאת למלחמה אם אפשר להגיע להסכמה"?
לטענתם, "תרצה או לא תרצה, עובדה היא שאתה נושא ונותן. משא ומתן הוא עובדת חיים".
בימים רגילים מאופיינים הסכסוכים בנושאי תיירות ומלונאות בעיקר, בתחום השרות.
טיסה שהגיעה באיחור והנוסע הפסיד טיסה ליעד אחר ( קונקשין) ו/או טיסה שהגיעה בזמן אך המזוודה לא הגיעה ומסתבר, לאחר כמה ימים כי הלכה לאיבוד, ועוגמת הנפש גדולה כי במזוודה הייתה מתנת חתונה לזוג צעיר בניו-יורק, והיא יודאיקה יקרה מכסף – וכיון שאין עליה ביטוח מיוחד –חברת התעופה אינה מוכנה להתייחס לזה.
Mediation in Israel can Build Cross-Cultural Empathy & Consensus Building By: Dr. David Silvera
Israel is a Multi cultural society. The major reason is Immigration. The special quality of Israel ethnic relations will become salient, if we define it in general terms.
According to sociological research-most ethnic situations originate from conquest, Immigration or annexation.
When It’s I Against Thou: Applying Martin Buber’sPhilosophy to Modern Conflict Resolution
By: Dr. David Silvera
The prophet Isaiah foretold that in "In days to come," people would "beat their swords into plowshares and their spears into pruning hooks." Nation will not take up sword against nation, and they will learn war no longer. ” (Isaiah 2: 2,4; Living Nach, Moznaim Publishing Corporation). Still, in our times, it seems like conflicts are inescapable: spats between neighbors, feuds among siblings, conflicts between spouses, bitter divorces, labor battles, class-action suits, political disputes, and international imbroglios
Education for democratic citizenship and mediation By: Dr. David silvera
Mediation philosophy is based on consent. When in conflict – the parties involved should reach an agreement, by the assistance of – a third party, objective and neutral, without any formal authority.
Mediation and its contribution to society By: Dr. David silvera
What is Mediation?
Mediation is a voluntary, non-binding, private dispute resolution process in which a neutral person helps the parties to reach a negotiated settlement. Mediation is non-binding unless and until an agreement is reached. Entering the process itself - does not bind them to settlement.
הלל ושמאי בראי הגישור המודרני - לקראת יום יישוב מחלוקות לשם שמיים -ט' באדר
מאת: ד"ר דוד סילורה
הלל ושמאי הם שניים מחכמי המשנה, התנאים, שחיו ופעלו במאה ה- 1 לפני הספירה. הלל עלה לירושלים מבבל והקים שם בית מדרש , שבדיעבד נחשב כבעל אופי גמיש ופתוח. שמאי, שהיה מתנגדו של הלל, יצא כנגד שיטת הלימוד בבית המדרש של הלל ופתח בית מדרש משלו. שבדיעבד נחשב כקפדן ושמרני - וכך התפתחו שתי השיטות - בית הלל ובית שמאי, שהשפיעו רבות על ההיסטוריה היהודית לדורותיה.
מאת: ד"ר דוד סילורה יש אנשים המתכננים את חייהם ויש אנשים אשר החיים סוחפים אותם למציאות שבה הם מתפקדים ושורדים. לעיתים אדם מרוצה מהתפתחות החיים ולעיתים מאוכזב. כך הדבר גם עם ארגונים וסיבת הקמתם. כאשר שרי גל, חברת הנהלת לשכת המגשרים בישראל ביקשה ממני להעלות זיכרונות המתייחסות לימיה הראשונים של לשכת המגשרים, היה זה לאחר שיחה ברוח הזמן של הקורונה – שיחה מרחוק בזום שהתנהלה עם טובי דנון – היו"ר הנוכחי והרביעי בסדרת היו"רים של הלשכה, שבה שאל אותי לדעתי אודות הדרך שבה כדאי להפעיל את הלשכה לטובת קידום הגישור בישראל ולטובת חבריה.
חשיבה גישורית לעומת חשיבה משפטית מאת: ד"ר דוד סילורה
בקורס הגישור הבסיסי אנו לומדים ומלמדים את ההבדל שבין גישור למשפט, יתרונות וחסרונות, ה- BATNA וה- WATNA.
בתוכנית להתנסות מודרכת בגישור, הפרקטיקום, אנו עדים להבדלים שבין שני המונחים במלוא משמעות מובנם. לא בכל גישור בעלי הדין מגיעים להסכמה, ותיקי אי-הסכמה חוזרים לבית המשפט לדיון משפטי במועד שנקבע. תלמידי הפרקטיקום מתבקשים להיות נוכחים כצופים במשפט בתיק בו גישרו, כדי לעמוד על ההבדל בין החשיבה הגישורית לחשיבה המשפטית. סכסוך אחד לדוגמא, מתוך דוגמאות רבות, המצביע בצורה בולטת על הבדלים אלו – מוקדשת רשימה זו.
כתיבת הסכם - סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין מאת: ד"ר דוד סילורה
העליתי סוגיה שלשכת עורכי הדין מעלה חדשות לבקרים, אבל הנושא לא הגיע להכרעה משפטית וכנראה שכולם מהססים להביאו למבחן כזה.
הסוגיה היא – מי רשאי לכתוב הסדר גישור? כל מגשר? או רק מגשר שהוא גם עורך דין?
נציין, כפי שמעיד ד"ר דייב שמעוני. יו"ר ארגון המגשרים בישראל, כי "אנחנו גם יודעים שמגשרי מהו"ת שאינם עורכי דין כותבים הסדרי גישור מקצועיים ובתי המשפט מאשרים אותם מבלי להתייחס לשאלה אם נכתבו ע"י עורך דין".
Explaining Mediation & Arbitration By: Dr. David silvera
Mediation has increased considerably in
popularity and usage across a variety of contexts. In spite of its growing usage, however, mediation continues to lack a coherent evidence-based model, which contributes to a persistent division between the science and practice of mediation
התאוריה של הגישור מניחה, שהקונפליקט הוא סכסוך, הצובר דינמיקה ומתפתח לשני כיוונים מנוגדים. מחד –העצמתו. מאידך – דיכויו.
קיומם של אינטרסים חברתיים, כלכליים, מינהליים ואורבניים שונים – עלולים להיות מנוגדים – והרי לכם סכסוך! עוצמת הסכסוך תלויה במשתנים שונים: משך הזמן בו נמשך המתח בין המסוכסכים, המאפיינים והתפיסות של כל צד לסכסוך, משקעים של סכסוכים מהעבר וגם – מידת הכוח שבידי הצדדים.
גישור בהסכמה לבניית גשרי הבנה בין ניצים מאת: ד"ר דוד סילורה
בטרם השבעתו כנשיא השמיני של מדינת ישראל, הצהיר משה-קצב, כי שאיפתו לאחד את העם ולגשר בין השסעים בחברה. לדבריו, ישראל מאופיינת כחברה שבה יש מתח, יריבויות, הקצנות, קוטביות וכוחנות.
מבלי משים, דיבר הנשיא על מקצוע חדש ההולך ומתפתח בישראל – הגישור, כדרך אלטרנטיבית-חלופית ליישוב סכסוכים ופתרון בעיות בהסכמה, בעזרת אדם ניטרלי, המגשר, שאין בידו הסמכות להכריע במחלוקת.
נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, רואה בגישור גם תרבות חיים המדגישה את הדו שיח ולא את הלעומתיות.
בית המשפט רב הדלתות – גירסה חדשה מאת: ד"ר דוד סילורה
בין יתר הנושאים שעל הפרק, שעל השרה החדשה, איילת שקד לטפל, נמצא הגישור והסדרתו, לאחר שוועדה במשרד המשפטים כבר הגישה הצעת תקנות לוועדת חוקה, חוק ומשפט והדיון שהיה אמור להתקיים ביום 31 דצמבר, 2014 נדחה עד לבחירות החדשות ומינוי שר משפטים חדש.
איזה משקל תיתן שרת התשפטים החדשה לגישור ולדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים בחברה הישראלית ובמערכת המשפט הקורסת תחת עומס תיקים? ובאיזה סדר עדיפות היא תדרג את הנושא?
ידיעות אחרונות בגיליון 7 ימים מיום 29/12/17 שאל אודות "הכי ישראלי שיש".. ומשיב, בין ייתר המשיבים, יבגני אריה - הבמאי והמנהל האומנותי של תיאטרון גשר, שבחר בקונפליקט.
לדעתו - "ישראל היא ארץ ישנה - חדשה שבה תמיד יש קונפליקט..." והוא מסיים במילים: "קונפליקט כידוע, הוא גם הבסיס לתיאטרון..."
באותו גיליון התבטאות נוספת של הזמרת שרית חדד האומרת, בין הייתר כי "טוב הלב (הזה) הוא התכונה החיובית הכי ישראלית בעיני. התכונה הכי שלילית שלנו היא המזג החם - קודם כל מתעצבנים, אחר כך חושבים..." (7 ימים עמוד 87).
שנים רבות הייתי חבר בהנהלת ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל, הנתמכת ע"י האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.
ברישומי רשם העמותות מצהירה ההתאגדות כי מטרתה היא: "שיפור איכות העבודה בחינוך מבוגרים על-ידי בדיקת שיטות ותכנים, ע"י הכשרה והשתלמויות לעוסקים בתחומים השונים של חינוך מבוגרים, ע"י כל דרך אחרת שהאגודה תבחר בה".
יעדי ההתאחדות לשנת 2019, הם הבסיס שמקובל בארגוני השכלת מבוגרים בעולם, שעיקרו: "למידה לאורך החיים, קידום ופיתוח החברה הלומדת בישראל בדגש על האוכלוסיות הבוגרות בתחומי ההשכלה, הקניית השפה, השכלה והשתלמויות".
ישראל – בדומה למדינות רבות אחרות בעולם, נכנסת לעידן חדש בתחום יישוב הסכסוכים. לא עוד בית משפט או בית דין – גם לא "דין תורה" - אלא, דרכים חלופיות אחרות ליישוב סכסוכים (שאינן סותרות את החוק או את ההלכה).
הגישור מופעל בהצלחה כבר שנים ברחבי העולם – לאחרונה, הגיעה השיטה אף לישראל – וכבר זוכה להצלחה רבה.
מעניין שהמקורות היהודיים - הפילוסופיה היהודית - נתנו תמיד עדיפות להידברות ולכל מה שאינו בית המשפט הפורמאלי.
היש אפליה עדתית או גזעית בישראל? אם תשאלו את הבליינים, הפוקדים את מועדוני הריקודים – התשובה תהייה חיובית. אם תשאלו את בעלי המועדונים – התשובה תהייה שלילית. ואילו לשון החוק – ברורה. שוויון לכול.
הצצה בפסקי דין שניתנו בנושא מצביעות על הדילמה שבה נמצאים שופטים, עורכי דין ובעיקר, בליינים – שמרגישים את שמרגישים (אלה שהופלו, מרגישים אפליה וכישלון ואלה שהועדפו מרגישים הרגשת ערך עצמי והצלחה) ובעלי מועדונים שיש להם מדיניות מוצהרת גלויה וכנראה, גם מדיניות בלתי מוצהרת סמויה המבוססת על חשיבה כלכלית.
גשר על פני מים סוערים מעשה עגל הזהב והגישור בין משה לאהרון אחיו הבכור
מאת: ד"ר דוד סילורה
הגישור מאפשר מסע בין הזמנים. בעלי דין בסכסוך נפגשים בחדר הגישור בהווה, ודנים בסכסוך שהיה בעבר. בעלי דין, באמצעות המגשר, מנהלים הליך גישור על פתרון עתידי. ותמיד זה הרגע הזה...אין רגע אחר... רגע של בוחן המציאות. והמציאות עולה על כל דמיון. האמנם? בנושא דמיון ומציאות, מצוטט פרופסור אלברט איינשטיין כאומר, כי הדמיון יותר חשוב מיידע. מוח האדם הוא כמטרייה – והוא במיטבו כאשר הוא פתוח. כך אנו טוענים בנושא תכונות הנדרשות ממגשר מקצועי: עליו להיות בעל ראש פתוח, יצירתי, בעל דמיון...
בקריאתי את ספרו של הרב הלורד ד"ר יונתן זקס (ספרי מגיד הוצאת קורן 2010) מצאתי קטעים המתחברים לתיאוריה של הגישור.
1. תקשורת:
ציטוט: "כל אחד מאתנו הוא צלם אלוהים, אך כל אחד מאתנו הוא גם ברייה שאינה שלמה, ומשום כך אנו מחפשים את חברתם של אחרים" (עמ' 66).
2.אינטרסים:
ציטוט: "הכוח המפעיל את המערכת הוא האינטרס העצמי של כל אחד מהצדדים, ולא איחוד רצונותיהם לכדי "אנחנו" משותף" (עמ' 67).
סכסוכי שכנים כפי שנדונו בבתי המשפט ולא בהליכי גישור מבוסס על מאמר ב-דה מרקר (הארץ) מיום 18/11/22 עמוד 42 ע"י אפרת נוימן. עריכה, תוספות והשלמות: ד"ר דוד סילורה
בהמשך למאמר: "חשיבה גישורית לעומת חשיבה משפטית" מאת: ד"ר דוד סילורה (2021). קטעים נבחרים:
סכסוכי שכנים בבית משותף
מקובל כיום, בתקופה הדיגיטאלית בה אנו חיים, להקים בבתים משותפים פורום דיירים ב- וואטסאפ לצורך העברת מידע ותקשורת אפקטיבית, וזו יכולה לשמש קרקע פורייה לסכסוכי שכנים. לדוגמא:
שכנים חובבי קריוקי שמרעישים עד מאוחר ומפריעים.
ילדים הלומדים נגינה בפסנתר או כל כלי נגינה אחר בשעות הנחשבות כשעות מנוחה.
הפילוסופיה הדיאלוגית בחיי היומיום ובחדר הגישור מאת: ד"ר דוד סילורה
הפילוסופיה הדיאלוגית נותנת קדימות לדיאלוג עם האחר על פני הקיום האינדיווידואלי הראשוני.
היא רואה בדיאלוג מרחב קיום המאפשר הידברות שיש בה משמעות, הקשבה, יצירתיות, מעורבות ונטילת אחריות.
דִּיאָלוֹג דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר).
מקורה של המילה ביווניתוהיא מורכבת משתי מילים: דיא = דרך ולוגוס = מילה או דיבור. מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת. דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית.
פסח או פה-שח? מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה– כמו בגישור
תסמונת FOFO בסיפור הפסח מאת: ד"ר דוד סילורה
מבוא
העולם היהודי יציין את הפסח כאירוע מכונן שהיווה בסיס לתקומתו וגיבושו של עם, סמל ומופת לדורות ממשיכים שאמורים לספוג ממנו את העקרונות הערכיים מהן נובעות נורמות של אמונה והתנהגות והרעיון של "אור לגויים...". העולם הלא יהודי מכיר את סיפור יציאת מצרים כחלק מההיסטוריה של ההתפתחות האנושית, וקיימת אליה התייחסות של כבוד כמעט בכל תרבויות העולם ובמיוחד בדתות המונותיאיסטיות. רואים ביציאת מצרים אירוע מכונן ששינה את פני ההיסטוריה.
ברשימה זו אתייחס לסיפור יציאת מצריים בהיבט הגישורי.
שפה במובן של "שיתוף פעולה הדדי" בחדר הגישור מאת: ד"ר דוד סילורה
מצב בו התקשורת יעילה גורמת להקשבה, דיוק בהעברת המסר והבנה. זוכרים כשהיינו ילדים שיחקנו בטלפון שבור? מילה שהושמעה באוזן של הראשון במעגל - נשמעה אחרת אצל השומע ה- 15... ולא אחת הדבר עורר "צחוקים" או "כעס" כאשר אנו מדברים על תקשורת בינאישית, מילולית ובלתי מילולית, מדובר למעשה על מעגל תקשורת, הכולל בתוכו שלושה מרכיבים: משדר/מוען קולט/נמען מסר
לכל אחד מהצדדים יש השפעה על התנהלותה התקינה של התקשורת.
.png?sopC=1724509309774)