שפה במובן של "שיתוף פעולה הדדי" בחדר הגישור
מאת: ד"ר דוד סילורה

מצב בו התקשורת יעילה גורמת להקשבה, דיוק בהעברת המסר והבנה.
זוכרים כשהיינו ילדים שיחקנו בטלפון שבור?
מילה שהושמעה באוזן של הראשון במעגל - נשמעה אחרת אצל השומע ה- 15...
ולא אחת הדבר עורר "צחוקים" או "כעס"...

כאשר אנו מדברים על תקשורת בינאישית, מילולית ובלתי מילולית, מדובר למעשה על מעגל תקשורת, הכולל בתוכו שלושה מרכיבים:
משדר/מוען
קולט/נמען
מסר

לכל אחד מהצדדים יש השפעה על התנהלותה התקינה של התקשורת.
חסמים אפשריים להעברת המסר :
רגשות, כגון: כעס, אהבה, אכזבה, נקמה וכד'.
קוגניציות, כגון: בלבול, חוסר הבנה, הטיות ועיוותים בתפיסה (בד"כ קשורים לחוסר הבנת כוונת הנאמר), הנחות מוקדמות, סטריאוטיפים.
מצב פיזי: עייפות, חוסר נוחות, חוסר ריכוז וכד'.
"רעשים חיצוניים" כגון: רעש, טרדות המונעות הקשבה פעילה וכדומה.
בחדר הגישור על המגשר להיות ברור מאד.
לדבר ולוודא - באמצעות שיקוף - שהדברים נקלטו וגם הובנו .
דוגמאות מהרשימה של אסף סעדון ב"הארץ" מיום 1/3/2024 (עמ' 4) תחת הכותרת: מילים רעות.
 
דוגמא א: "עידן בבית? שאלתי - והיא ענתה כן. "אבל- "לא קראה לו"...
"אפשר לדבר איתו" - "נאלצתי לשאול והיא אמרה - כן, אפשר". ושוב שתקה...
"רק כאשר ציוויתי עליה: תגידי לו בבקשה שאני רוצה לדבר איתו" היא התרצתה..."
"אה, אתה רוצה לדבר איתו - למה לא אמרת"?
"חשבתי, שאתה רק רוצה לדעת אם הוא בבית"...
 
דוגמא ב: סטודנטית שאלה נהג בן 70 אם הוא יכול לעצור בתחנה הבאה"
והנהג השיב - "בטח, איזו שאלה..." ולא עצר!!!
וכשהסטודנטית שאלה מדוע לא עצר? - ענה:
"שאלת אם אני יכול לעצור, לא ביקשת לעצור"...
תובנה: שליטה בשפה מאפשרת לשנות את התפיסה שלנו כלפי האחר.