הפילוסופיה הדיאלוגית בחיי היומיום ובחדר הגישור
מאת: ד"ר דוד סילורה 
 
הפילוסופיה הדיאלוגית נותנת קדימות לדיאלוג עם האחר על פני הקיום האינדיווידואלי הראשוני.
היא רואה בדיאלוג מרחב קיום המאפשר הידברות שיש בה משמעות, הקשבה, יצירתיות, מעורבות ונטילת אחריות.  

דִּיאָלוֹג 
דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר).
מקורה של המילה ביוונית והיא מורכבת משתי מילים: 
דיא  = דרך ולוגוס = מילה או דיבור.
מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת.
דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית. 
דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון לפי כללי תחביר קבועים.
כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת.

עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי לקיומה של השפה, שכן היא יכולה להתקיים גם בלעדיו.
  • התובנה שלי היא, כי דיאלוג יוצר שיח, יוצר תקשורת ומזמן.
לפי הפילוסוף מרטין מרדכי בובר, הדיאלוג הוא שיח בין "אני-אתה"
וכשאין שיח, וקיימת התנכרות, אין דיאלוג והשיח הוא בבחינת "אני-הוא"
בחדר הגישור קיימת אינטראקציה  בין כל הצדדים, המתחילה בכעס, בבחינת "אני-הוא" ומשתנה ככל שהמגשר משנה את האינטראקציה.
כל צד מגיע עם האמת שלו- נקודת מבטו.
הפילוסוף היהודי גרמני יעקב ברניס טען, כי "האמת נמצאת תמיד בין שני קצוות אך אף פעם לא באמצע". וזו נקודת הפתיחה בכל גישור.
אולם, לפי מרטין בובר, כאשר מתקיים דו-שיח נוצרת דינמיקה המובילה למציאת נקודת האמת - שאינה חייבת להיות באמצע. ונקודת האמת היא ההסכמה המובילה גם להסכם לסיום המחלוקת ושיפור מערכת היחסים שבין הצדדים.
וזה סוד הגישור.
 
מקור: גישור מדריך מעשי -אזרחי, עבודה משפחה
בעריכת דוד סילורה ועו"ד עלמה שרון. הוצאת בורסי (2018 פרק 7 עמ' 247)
מעודכן ליום  ערב פורים תשפ"ג - 6/3/2023