מאת ד"ר דוד סילורה הטילים מאירן ששוגרו הבוקר לישראל ,נוצרו ע"י בני אדם והם מלאי שנאה…*שנאה, בניגוד לאהבה שהיא נתינה, היא – צורך לקחת.לקחת חיים, להרוס בתים, לפגוע בכל מה שחשוב לקיום אנושי, ועוד…שנאה, היא צורך להפחית, לדכא ואף להשמיד את האחר, במקום לתת לו מקום או להעצים אותו.שנאה נובעת פעמים רבות מתחושות של פחד, רצון לנקמה, להכאיב, ובעיקר – למנוע ממנו טוב.במקום לתת וליצור קשר חיובי, לחיות ולאפשר לאחרים גם לחיות, שנאה דוחפת להתנתקות, עוינות והרס.*כאשר היינו ילדים שחקנו במשחק "נייר הבחירה" בין האצבעות, ולפי האצבע הנבחרת – מתגלה – הבחירה בין – אהבה, שנאה, קנאה, ידידות..זוכרים?*רנה דקארט, הפילוסוף הצרפתי (1596-1650), מי שתרם לעולם את הביטויאני חושב – אני קיים", שאל גם שאלה קריטית: מדוע בני אדם טועים?ותשובתו –הטעויות של בני האדם נובעות מהמאבק הפנימי בין שתי תכונות:השכל – שגבולותיו מוגבלים

מאת ד"ר דוד סילורה מדוע האיראנים משקיעים את כל מרצם והונם לבניית כורי אטום ונשק מתוחכם – הכולל טילים בליסטיים בעלי רב נפץ – ואינם משקיעים את מרצם והונם לטובת איכות החיים של אזרחי איראן?הרי המשוואה היא כרולטה…ככל שהמשטר משקיע בעצמו – העם מתרחק ממנו.ככל שהיה משקיע בעם – העם היה תומך ומעודד את המשך שלטונו.*כמה הרהורים:ההחלטה של איראן ללכת בדרך הכוח נובעת ממכלול רחב של גורמים היסטוריים, פוליטיים, אידיאולוגיים וביטחוניים:1. אידיאולוגיה מהפכנית ושימור השלטוןהמהפכה האסלאמית של 1979 הציבה את איראן כמובילת קו אנטי-מערבי ואנטי-אמריקאי מובהק.השלטון הנוכחי רואה בפיתוח כוח צבאי, ובכלל זה תוכנית הגרעין, דרך חיונית להבטחת הישרדותו ולשימור עקרונות המהפכה.הם מפרשים כל ניסיון מערבי להתערב בענייניהם כניסיון לערער את יציבות המשטר.2. איומים ביטחוניים ותחושת מצוראיראן חשה מאוימת באופן

מאת ד"ר דוד סילורה ציטוט:"אנחנו דור מטורלל"לקוח מעמוד השער של 7 ימים מבית "ידיעות אחרונות" מיום 21/5/2025 כפרומו לכתבה אליו אתייחס להלן:*האם נכון להסכים לחמשת תלמידי התיכון המצוטטים ב-"7 ימים" של "ידיעות אחרונות" הנ"ל, בכתבה של שירה קדרי-עובדיה בכתבה שכותרתה: "השנים האבודות של מחזור 2025" – (עמ' 30).סימן שאלה ( תוספת שלי – ד.ס.).*השאלה הזכירה לי נשכחות.נזכרתי בציטוט של דוד בן גוריון – ושואל האם הוא רלבנטי גם לימינו?הציטוט לקוח מספר משלי ואומר: "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם"…*האמירה שיקפה את רוח התקופה שקדמה להקמת המדינה ובשנותיה הראשונות.אז, ה-"חזון" היה ברור ומוסכם על רוב רובו של העם היהודי בארץ ובתפוצות: הקמת מדינה ריבונית לעם היהודי בארץ ישראל.*למרות חילוקי דעות פנימיים ואף מאבקים קשים בין הארגונים השונים –(אצ"ל, לח"י, הגנה, פלמ"ח), כולם פעלו

מאת ד"ר דוד סילורה פצצת אטום היא איום וסכנה לכל העולםהאם ישראל – בהגנה על עצמההיא גם השוטר המוסכם בשתיקה של העולם החופשי?היכן ארגון האומות המאוחדות? האו"ם?*אחת הטענות של המשטר האיראני בעבר הייתה, הסתמכות על סעיף 2(7) של מגילת האו"ם הקובע:"שום דבר הכלול במגילה זו לא יסמיך את האומות המאוחדות להתערב בעניינים שהם בעיקרם בסמכות השיפוט הפנימית של מדינה כלשהי".הפרשנות היא, שלמדינה אחת אסור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה אחרת, כמו למשל במערכת המשפטית, הפוליטית או הכלכלית שלה.עם זאת, ישנם חריגים לעיקרון זה, בעיקר במקרים של הפרת זכויות אדם חמורות או איומים על השלום והביטחון הבינלאומיים – כמו למשל – הקמת כורים אטומיים המסכנים את אזרחי ומדינות העולם.*בתשובה לשאלתי לעיל – האם ישראל היא השוטר של העולם החופשי?כמה הירהורים:ההתייחסות לישראל

חשיבותם של מילים; חשיבותם של משפטים; חשיבותם של סיסמאותמאת: ד"ר דויד סילורה מה מקומם ותרומתם לסולידריות חברתית וזהות קולקטיבית?האם סולידריות וזהות יכולים לקבוע סדר יום חברתי חדש?למשל –הדחיפות בהחזרת החטופים והשבויים בעזה, בצד המלחמה באיראן….שינוי דחוף בהמשך בשליטת חמאס בעזה – ע"י העברתו לאחרים מוסכמים?וגם:מה חשיבותה של השפה בדגש על מילים, משפטים וסיסמאות ממושמעות,על פי חשיבתו של הפילוסוף מרטין מרדכי בובר ? עָם כְּלָבִיא יָקוּם":השם שניתן למתקפת המנע של ישראל באיראן לקוח מפרשת בלק בתורה – מתוך נבואתו הידועה של בלעם, שלפי הסיפור המקראי נשלח לקלל את עם ישראל ולבסוף בירך אותו.הברכות של בלעם, המוזכרות בספר במדבר, נוגעות בין השאר להתמודדותשל העם עם אויביו.המונח "עָם כְּלָבִיא יָקוּם" מגיע מתוך נבואות בלעם בספר במדבר (כ"ג, כ"ד), שם נאמר:"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם

מאת: ד"ר דוד סילורה אולי בפרס הדיאלוג שהוענק בכנס השנתי של מפגש העם בדנמרק?ה- Folkemødet – ????????  המוכיח כי אפשר גם אחרת?*במסגרת פעילות התנדבותי בעבר בהתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל, השתתפתי בכנסים של האיגוד האירופאי לחינוך מבוגרם EAEA ושם הכרתי את אחד הפעילים מסקנדינביה – Per Paludan Hansen.*בימים אלה מצאתי פרסום המעיד כי -בניגוד לי -הוא ממשיך בפעילותו הציבורית והפעם – כמי שהשתתף בכנס הדיאלוג השנתי הנערך בדנמרק, בו הפרס הוענק למי שמקדם דיאלוג בין דנמרק לגרינלנד… (אותו רוצה נשיא ארה"ב הנוכחי – דונלנד טראמפ לצרף לארה"ב לצרכים אסטרטגיים).*את נאומו פתח בשיר המדבר על אור וחושך…הנה כמה מילים במקור בתרגום עברי של הבינה המלאכותית – ג'מיני:*מילים נבחרות מתוך "Lys Nætter" שנכתב ע"י אלברטה ווינדינגסבשם: "לילות האור".• "Vi skal danse de lyse

צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת ־ הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר ־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ (דברים טז, פסוק כ)מאת: ד"ר דוד סילורה אמירה זו מספר הספרים הפך להיות אמירה אוניברסלית מוסכמת,המדגישה את החשיבות של הצורך  לנהוג ביושר ובהגינות,במגמה לחרוץ משפט צדק.הבעיה היא כמובן, מהי הגינות מבוססת תרבות הבנויה על ערכים?ומהו צדק?… כי הצדק יחסי למקום ולזמן, לאמונות ולערכים מוסכמים.*גם תקנות הגישור מבקשות מכל מגשר, "לנהוג בהגינות ובתום לב…"אך הגינות של מגשר אחד עשויה להיות אחרת מאשר תום הלב של מגשר אחר ו/או מגושר אחר באותו חדר גישור.*בכל דור ודור קיימת הסכמה והדגשה על עקרונות הצדק.למשל: צדק מאוחר…בידיעות אחרונות מיום שלישי ה- 15/4/2025 תחת הכותרת "צדק מאוחר לחיילים היהודים" מספר איתמר אייכנר עובדה מעניינת ומסקרנת כאחד:ציטוט:"אחרי 100 שנה: הרוגי מלחמת העולם הראשונה,

שפה במובן של "שיתוף פעולה הדדי" בחדר הגישורמאת: ד"ר דוד סילורה מצב בו התקשורת יעילה גורמת להקשבה, דיוק בהעברת המסר והבנה.זוכרים כשהיינו ילדים שיחקנו בטלפון שבור?מילה שהושמעה באוזן של הראשון במעגל – נשמעה אחרת אצל השומע ה- 15…ולא אחת הדבר עורר "צחוקים" או "כעס"… כאשר אנו מדברים על תקשורת בינאישית, מילולית ובלתי מילולית, מדובר למעשה על מעגל תקשורת, הכולל בתוכו שלושה מרכיבים:משדר/מועןקולט/נמעןמסר לכל אחד מהצדדים יש השפעה על התנהלותה התקינה של התקשורת.חסמים אפשריים להעברת המסר :רגשות, כגון: כעס, אהבה, אכזבה, נקמה וכד'.קוגניציות, כגון: בלבול, חוסר הבנה, הטיות ועיוותים בתפיסה (בד"כ קשורים לחוסר הבנת כוונת הנאמר), הנחות מוקדמות, סטריאוטיפים.מצב פיזי: עייפות, חוסר נוחות, חוסר ריכוז וכד'."רעשים חיצוניים" כגון: רעש, טרדות המונעות הקשבה פעילה וכדומה.בחדר הגישור על המגשר להיות ברור מאד.לדבר ולוודא – באמצעות

פסח או פה-שח?מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה – כמו בגישורתסמונת FOFO בסיפור הפסחמאת: ד"ר דוד סילורה מבוא                                                     העולם היהודי יציין את הפסח כאירוע מכונן שהיווה בסיס לתקומתו וגיבושו של עם, סמל ומופת לדורות ממשיכים שאמורים לספוג ממנו את העקרונות הערכיים מהן נובעות נורמות של אמונה והתנהגות והרעיון של "אור לגויים…". העולם הלא יהודי מכיר את סיפור יציאת מצרים כחלק מההיסטוריה של ההתפתחות האנושית, וקיימת אליה התייחסות של כבוד כמעט בכל תרבויות העולם ובמיוחד בדתות המונותיאיסטיות. רואים ביציאת מצרים אירוע מכונן ששינה את פני ההיסטוריה. ברשימה זו אתייחס לסיפור יציאת מצריים בהיבט הגישורי. ההיבט הגישוריאחת ההגדרות של הגישור מציגה אותו כתהליך של "מקרב לקרבה" או כפי שהגדירו אותו רוג'ר פישר וויליאם יורי בספרם "כן" או בגרסתו הישנה "סיכום חיובי" היא האמירה "מדוע לצאת למלחמה אם אפשר

הפילוסופיה הדיאלוגית בחיי היומיום ובחדר הגישורמאת: ד"ר דוד סילורה הפילוסופיה הדיאלוגית נותנת קדימות לדיאלוג עם האחר על פני הקיום האינדיווידואלי הראשוני.היא רואה בדיאלוג מרחב קיום המאפשר הידברות שיש בה משמעות, הקשבה, יצירתיות, מעורבות ונטילת אחריות. דִּיאָלוֹגדּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר).מקורה של המילה ביוונית והיא מורכבת משתי מילים: דיא  = דרך ולוגוס = מילה או דיבור.מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת.דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה קולית.דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב שנקרא לקסיקון לפי כללי תחביר קבועים.כל מילה מורכבת מרצף מסוים של הגאים מתוך סט מצומצם של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי לקיומה של השפה, שכן היא יכולה להתקיים גם בלעדיו. התובנה שלי היא, כי דיאלוג יוצר

סכסוכי שכנים כפי שנדונו בבתי המשפט ולא בהליכי גישורמבוסס על מאמר ב-דה מרקר (הארץ) מיום  18/11/22 עמוד 42 ע"י אפרת נוימן.עריכה, תוספות והשלמות ע"י ד"ר דוד סילורה. בהמשך למאמר: "חשיבה גישורית לעומת חשיבה משפטית" מאת: ד"ר דוד סילורה (2021). קטעים נבחרים:סכסוכי שכנים בבית משותף מקובל כיום, בתקופה הדיגיטאלית בה אנו חיים, להקים בבתים משותפים פורום דיירים ב- וואטסאפ לצורך העברת מידע ותקשורת אפקטיבית, וזו יכולה לשמש קרקע פורייה לסכסוכי שכנים. לדוגמא: שכנים חובבי קריוקי שמרעישים עד מאוחר ומפריעים. ילדים הלומדים נגינה בפסנתר או כל כלי נגינה אחר בשעות הנחשבות כשעות מנוחה. כלב שנשאר סגור בלילה במרפסת ולא מפסיק לנבוח. שכן מעשן במרפסת והעשן עולה ונוחת במרפסת של השכנים שמעליו. שכן השומר על האופניים שלו בחדר המדרגות ומצמידם למעקה. שכן שאחסן דברים

גישור בראי הפילוסופיה היהודיתמאת ד"ר דוד סילורה בקריאתי את ספרו של הרב הלורד ד"ר יונתן זקס ( ספרי מגיד הוצאת קורן 2010) מצאתי קטעים המתחברים לתיאוריה של הגישור: 1. תקשורת:ציטוט: "כל אחד מאתנו הוא צלם אלוהים, אך כל אחד מאתנו הוא גם ברייה שאינה שלמה, ומשום כך אנו מחפשים את חברתם של אחרים" (עמ' 66).2. אינטרסים:ציטוט: " הכוח המפעיל את המערכת הוא האינטרס העצמי של כל אחד מהצדדים, ולא איחוד רצונותיהם לכדי "אנחנו" משותף" (עמ' 67).3. הפרדוקס:ציטוט: "גילויו של הפרדוקס הידוע כדילמת האסיר הראה שכאשר כל יחיד פועל למען האינטרס העצמי שלו, התוצאה הכוללת אינה מטיבה על כולם, אלא מרעה עמם" (עמ' 67).היכן שוכן אלוהים?ציטוט: "אלוהים שוכן בכל מקום. אולם לא בכל מקום אנו מוכנים לקבל את פניו. היכן שאנו

לכבוד פסח ( פה-שח) תשפ"ב גשר על פני מים סועריםמעשה עגל הזהב והגישור בין משה לאהרון אחיו הבכורמאת: ד"ר דוד סילורה הגישור מאפשר מסע בין הזמנים. בעלי דין בסכסוך נפגשים בחדר הגישור בהווה, ודנים בסכסוך שהיה בעבר. בעלי דין, באמצעות המגשר, מנהלים הליך גישור על פתרון עתידי.ותמיד זה הרגע הזה… אין רגע אחר… רגע  של בוחן המציאות. והמציאות עולה על כל דמיון.האמנם?בנושא דמיון ומציאות, מצוטט פרופסור אלברט איינשטיין כאומר, כי הדמיון יותר חשוב מיידע. מוח האדם הוא כמטרייה – והוא במיטבו כאשר הוא פתוח.כך אנו טוענים בנושא תכונות הנדרשות ממגשר מקצועי: עליו להיות בעל ראש פתוח, יצירתי, בעל דמיון ובמקביל – עם כושר ניהולי ורגליים על הקרקע.מעשה עגל הזהב התרחש בעבר הקדום של עם ישראל. אנו דנים בו בהווה ועומדים על

אפליה במועדון הריקודיםמאת: דוד סילורההיש אפליה עדתית או גזעית בישראל?  אם תשאלו את הבליינים, הפוקדים את מועדוני הריקודים – התשובה תהייה חיובית. אם תשאלו את בעלי המועדונים – התשובה תהייה שלילית. ואילו לשון החוק – ברורה. שוויון לכול. הצצה בפסקי דין שניתנו בנושא מצביעות על הדילמה שבה נמצאים שופטים, עורכי דין  ובעיקר, בליינים – שמרגישים את שמרגישים (אלה שהופלו, מרגישים אפליה וכישלון  ואלה שהועדפו מרגישים הרגשת ערך עצמי והצלחה) ובעלי מועדונים שיש להם מדיניות מוצהרת גלויה וכנראה, גם מדיניות בלתי מוצהרת סמויה המבוססת על חשיבה כלכלית.הנה שתי דוגמאות של פסקי דין בנושא, הראשונה שבה בית המשפט לא קיבל את הטיעונים שהושמעו בדבר אפליה בשל חזות מזרחית והשנייה שבה בית המשפט כן קיבל את הטיעונים – והמקרים דומים… ויש רבים שכמותם בפסקי דין של בתי

מקרב לקירבה באמצעות הגישורמאת: ד"ר דוד סילורה מבואישראל – בדומה למדינות רבות אחרות בעולם, נכנסת לעידן חדש בתחום יישוב הסכסוכים. לא עוד בית משפט או בית דין – גם לא "דין תורה" – אלא, דרכים חלופיות אחרות ליישוב סכסוכים (שאינן סותרות את החוק או את ההלכה).הגישור מופעל בהצלחה כבר שנים ברחבי העולם – לאחרונה, הגיעה השיטה אף לישראל – וכבר זוכה להצלחה רבה. מעניין שהמקורות היהודיים – הפילוסופיה היהודית – נתנו תמיד עדיפות להידברות ולכל מה שאינו בית המשפט הפורמאלי.בעל הטורים מפרש את ראשי התיבות של הפסוק בספר שמות (כא'-א') – ברוח פילוסופיה זאת.כתוב: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"ובעל הטורים מפרש:"ואלה" – וחייב אדם לחקור הדין."המשפטים" – הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יחרוץ משפט."אשר" – אם שניהם רוצין."תשים" – תשמע

חינוך מבוגרים בישראל – הדילמהמאת: ד"ר דוד סילורה שנים רבות הייתי חבר בהנהלת ההתאגדות לחינוך מבוגרים בישראל, הנתמכת ע"י האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.ברישומי רשם העמותות מצהירה ההתאגדות כי מטרתה היא : "שיפור איכות העבודה בחינוך מבוגרים על-ידי בדיקת שיטות ותכנים, ע"י הכשרה והשתלמויות לעוסקים בתחומים השונים של חינוך מבוגרים, ע"י כל דרך אחרת שהאגודה תבחר בה".יעדי ההתאחדות לשנת 2019, היא הבסיס שמקובל בארגוני השכלת מבוגרים בעולם, שעיקרו: "למידה לאורך החיים, קידום ופיתוח החברה הלומדת בישראל בדגש על האוכלוסיות הבוגרות בתחומי ההשכלה , הקניית השפה , השכלה והשתלמויות".ההתאגדות הוקמה במטרה להשלים את השגת מטרות האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, ובעיקר – לשמש זרוע לא פורמאלית של האגף ולהפיץ את הנושא של למידה לאורך החיים, במקומות שבהם האגף מוגבל בחקיקה או

גישור ומבוגריםמאת: ד"ר דוד סילורה  מבואידיעות אחרונות בגיליון 7 ימים מיום 29/12/17 שאל אודות "הכי ישראלי שיש"… ומשיב, בין ייתר המשיבים, יבגני אריה – הבמאי והמנהל האומנותי של תיאטרון גשר, שבחר בקונפליקט.לדעתו – "ישראל היא ארץ ישנה-חדשה שבה תמיד יש קונפליקט…." והוא מסיים במילים: "קונפליקט, כידוע, הוא  גם הבסיס לתיאטרון"… ( 7 ימים עמוד 87).באותו גיליון התבטאות נוספת של הזמרת שרית חדד האומרת, בין הייתר כי "טוב הלב (הזה) הוא התכונה החיובית הכי ישראלית בעיני. התכונה הכי שלילית שלנו היא המזג החם – קודם כל מתעצבנים, אחר כך חושבים…." (7 ימים עמוד 87).אמנם,  לא רצוי לדבר בהכללות, אך אין ספק שלקונפליקט  פנימי או חיצוני, לסכסוך עם הזולת, (אדם או מוסד) השפעה רבה בחיי היומיום של כל בן אנוש.וציטוט אחרון לצורך

בית המשפט רב הדלתות – גירסה חדשהמאת: ד"ר דוד סילורה בין ייתר הנושאים שעל הפרק, שעל השרה החדשה , איילת שקד לטפל, נמצא הגישור והסדרתו, לאחר שוועדה במשרד המשפטים כבר הגישה הצעת תקנות לוועדת חוקה, חוק ומשפט והדיון שהיה אמור להתקיים ביום 31 דצמבר, 2014 נדחה עד לבחירות החדשות ומינוי שר משפטים חדש. איזה משקל תיתן שרת התשפטים החדשה לגישור ולדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים בחברה הישראלית ובמערכת המשפט הקורסת תחת עומס תיקים? ובאיזה סדר עדיפות היא תדרג את הנושא? מינוייה של איילת שקד לשרת המשפטים, מלוווה באי ודאות לדרך בה תפעל – אם תוכל לפעול, בכל הנושאים שהמשרד אמון  עליהם. באחד העיתונים פורסם, כי איילת שקד, מבחינה רעיונית, תומכת בהשקפותיו של שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן, שהוא השר אשר בתקופת כהונתו בוטלו תקנות מינוי

גישור בהסכמה לבניית גשרי הבנה בין ניציםמאת: ד"ר דוד סילורה בטרם השבעתו כנשיא השמיני של מדינת ישראל, הצהיר משה-קצב, כי שאיפתו לאחד את העם ולגשר בין השסעים בחברה. לדבריו, ישראל מאופיינת כחברה שבה יש מתח, יריבויות, הקצנות, קוטביות וכוחנות.מבלי משים, דיבר הנשיא על מקצוע חדש ההולך ומתפתח בישראל – הגישור, כדרך אלטרנטיבית-חלופית ליישוב סכסוכים ופתרון בעיות בהסכמה, בעזרת אדם ניטרלי, המגשר, שאין בידו הסמכות להכריע במחלוקת.נשיא בית המשפט העליון, פרופ' אהרון ברק, רואה בגישור גם תרבות חיים המדגישה את הדו שיח ולא את הלעומתיות. במאמר שבכתב בבטאון "בהסכמה", בהוצאת המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים במשרד המשפטים (נובמבר 2001) מסביר השופט ברק את נקודת ראותו, כדלקמן:"גישור אינו רק מקצוע זו פילוספיית חיים. ביסודו מונחת הגישה, לפיה בבסיס חיינו-האישיים, הלאומיים והבינלאומיים –

הגישור מגיע לכביש חוצה ישראלמאת: ד"ר דוד סילורה הקונפליקטהתאוריה של הגישור מניחה, שהקונפליקט הוא סכסוך, הצובר דינמיקה ומתפתח לשני כיוונים מנוגדים. מחד – העצמתו. מאידך – דיכויו.קיומם של אינטרסים חברתיים, כלכליים, מינהליים ואורבניים שונים – עלולים להיות מנוגדים – והרי לכם סכסוך! עוצמת הסכסוך תלויה במשתנים שונים: משך הזמן בו נמשך המתח בין המסוכסכים, המאפיינים והתפיסות של כל צד לסכסוך, משקעים של סכסוכים מהעבר וגם – מידת הכוח שבידי הצדדים.חוצה ישראל כגורם סכסוךההחלטה לסלול את כביש חוצה ישראל והידיעה, כי שטחים רבים במסלול הכביש יופקעו-עוררה ויכוח ציבורי מתמשך, הן בדבר נחיצותו של הכביש והן ההצדקה שבהפקעות.גם המחיר שישולם כתמורה להפקעה, עומד בויכוח ציבורי ופארלמנטרי.במציאות, נוצרו קבוצות חברתיות בעלות אינטרסים מנוגדים, חלקם תומך ומצדיק את סלילת הכביש – אך מבקשים פיצוי

Explaining Mediation & ArbitrationDr. David Silvera Mediation has increased considerably in popularity and usage across a variety of contexts. In spite of its growing usage, however, mediation continues to lack a coherent evidence-based model, which contributes to a persistent division between the science and practice of mediationMediation is a voluntary process wherein two or more parties to a dispute try to resolve their differences with the assistance of a neutral, disinterested third party, who has knowledge in conflict resolution and passed a training in mediation, negotiation and human relations. In most instances, the cost of the mediator is shared equally between the parties. The cost of retaining a mediator to assist in resolving a dispute will vary depending on such factors as the experience level of

כתיבת הסכם – סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדיןמאת: ד"ר דוד סילורה העליתי סוגיה שלשכת עורכי הדין מעלה חדשות לבקרים, אבל הנושא לא הגיע להכרעה משפטית וכנראה שכולם מהססים להביאו למבחן כזה. הסוגיה היא – מי רשאי לכתוב הסדר גישור? כל מגשר? או רק מגשר שהוא גם עורך דין? נציין, כפי שמעיד ד"ר דייב שמעוני. יו"ר ארגון המגשרים בישראל, כי "אנחנו גם יודעים שמגשרי מהו"ת שאינם עורכי דין כותבים הסדרי גישור מקצועיים ובתי המשפט מאשרים אותם מבלי להתייחס לשאלה אם נכתבו ע"י עורך דין." יש להניח שהנושא יעלה שוב בעת חקיקת חוק הגישור, כמו שעלה בעת התקנת תקנות רשימת המגשרים. כזכור, התקנות לא הגבילו כתיבת הסדרים רק לעורכי דין.ברם, על כך מעיר עו"ד ומגשר אסף מרוז:  "במקרה של סתירה בין חוק לתקנות, החוק

חשיבה גישורית לעומת חשיבה משפטיתמאת: ד"ר דוד סילורה  בקורס הגישור הבסיסי אנו לומדים ומלמדים את ההבדל שבין גישור למשפט, יתרונות וחסרונות, ה- BATNA וה- WATNA.בתוכנית להתנסות מודרכת בגישור, הפרקטיקום, אנו עדים להבדלים שבין שני המונחים במלוא משמעות מובנם. לא בכל גישור בעלי הדין מגיעים להסכמה, ותיקי אי-הסכמה חוזרים לבית המשפט לדיון משפטי במועד שנקבע.תלמידי הפרקטיקום מתבקשים להיות נוכחים כצופים במשפט בתיק בו גישרו, כדי לעמוד על ההבדל בין החשיבה הגישורית לחשיבה המשפטית.סכסוך אחד לדוגמא, מתוך דוגמאות רבות, המצביע בצורה בולטת על הבדלים אלו – מוקדשת רשימה זו. לעיתים, גישור אינו מסתיים בהסדר בשל סיבות שונות: בעיות חיצוניות, בעיות אישיות של אחד המגושרים, בעיות של אגו, הידבקות בעיקרון ומשפטים כגון "אני איש עקרונות ומוכן לתרום הרבה כסף לחולי סרטן – אבל הוא, לא יקבל

דור לדור יביע אומר – אבני דרך בגישור בישראלמאת: ד"ר דוד סילורה יש אנשים המתכננים את חייהם ויש אנשים אשר החיים סוחפים אותם למציאות שבה הם מתפקדים ושורדים. לעיתים אדם מרוצה מהתפתחות החיים ולעיתים מאוכזב. כך הדבר גם עם ארגונים וסיבת הקמתם. כאשר שרי גל, חברת הנהלת לשכת המגשרים בישראל ביקשה ממני להעלות זיכרונות המתייחסות לימיה הראשונים של לשכת המגשרים, היה זה לאחר שיחה ברוח הזמן של הקורונה – שיחה מרחוק בזום שהתנהלה עם טובי דנון – היו"ר הנוכחי והרביעי בסדרת היו"רים של הלשכה, שבה שאל אותי לדעתי אודות הדרך שבה כדאי להפעיל את הלשכה לטובת קידום הגישור בישראל ולטובת חבריה. עצם העלאת הנושא על ידי שניהם – שנמנו בין תלמידיי בתוכנית להתנסות מודרכת בגישור – פרקטיקום, באישור ופיקוח הנהלת

גישור/פישור ביהדותמאת: ד"ר דוד סילורה אבות הגישור, רוג'ר פישר וויליאם יורי בספרם "סיכום חיובי" Getting to Yes)) טוענים, שאין משא ומתן ללא תקשורת, כאשר בסיסה היא משא ומתן: "לשאת ולתת מבלי לוותר". משא ומתן הוא תהליך של יצירת תקשורת דו-סיטרית כדי להגיע להסכמה משותפת. בבחינת "למה לצאת למלחמה אם אפשר להגיע להסכמה"? לטענתם, "תרצה או לא תרצה, עובדה היא שאתה נושא ונותן. משא ומתן הוא עובדת חיים". לדבריהם, בפתיח לספרם, הם מסבירים: "הספר הזה נולד מתוך השאלה: מה היא הדרך הטובה ביותר לטיפול בחילוקי דעות בין אנשים?" או: מהי העצה הטובה ביותר שאפשר להשיא לבעל ואישה העומדים להתגרש ומבקשים לדעת איך להגיע להסכם הוגן שיספק את שניהם מבלי להסתבך במאבק מר? או: "מהי העצה שהייתה משיא לאחד משניהם המעוניין באותו דבר עצמו?

סכסוכי תיירות בעידן הקורונהמאת: ד"ר דוד סילורה בימים רגילים מאופיינים הסכסוכים בנושאי תיירות ומלונאות בעיקר, בתחום השרות.טיסה שהגיעה באיחור והנוסע הפסיד טיסה ליעד אחר (קונקשין) ו/או טיסה שהגיעה בזמן אך המזוודה לא הגיעה ומסתבר, לאחר כמה ימים כי הלכה לאיבוד, ועוגמת הנפש גדולה כי במזוודה הייתה מתנת חתונה לזוג צעיר בניו-יורק, והיא יודאיקה יקרה מכסף – וכיון שאין עליה ביטוח מיוחד – חברת התעופה אינה מוכנה להתייחס לזה. בתחום המלונאות התביעות האופייניות מתייחסות לחדר שאינו על פי ההזמנה המקורית, רעש כי חלונות החדר במלון פונות לכביש הראשי, אי הכנסת אורח לחדר האוכל כיוון שהגיע ללא מקטורן, על פי הכללים המחייבים ו/או הזוג שהגיע לבית מלון מפואר אי שם בעולם, בדרגת 5 כוכבים, והוא נבחר כיוון שעל פי הפרוספקט היה ברור

​Mediation and its contribution to Society By: Dr. David Silvera Lecturer: The Open University, Ben Gurion University – dep.of external studies, Director –Silpar (Israel) – a Mediation center, Academic director:“Derachim” – School for Conflict Resolution and Adult Education What is Mediation?Mediation is a voluntary, non-binding, private dispute resolution process in which a neutral person helps the parties to reach a negotiated settlementMediation is voluntary in the sense that, in the vast majority of cases, it takes place as a result of the Parties consent to enter the mediation process.Mediation is non-binding unless and until an agreement is reached. Entering the process itself – does not bind them to settlement.Mediation is private, but is supported by the courts,( who refers suitable

Mediation in Israel can Build Cross-Cultural Empathy & Consensus Building  By: Dr. David Silvera Israel is a Multi cultural society. The major reason is Immigration. The special quality of Israel ethnic relations will become salient, if we define it in general terms.According to sociological research-most ethnic situations originate from conquest, Immigration or annexation.One ethnic group usually emerges from such an encounter with superior resources, and aspires to preserve this superiority.Jewish ethnicities in Israel come into contact as a result of Immigration. But this Immigration was caused by relatively collectivistic motives, not just individual survival or pursuit of private goals, but also a vision of national revival.Nation building was the policy of the Israeli governments, in order to form the identity of

Education for democratic citizenship and mediationBy: Dr. David silvera>Mediation philosophy is based on consent.  When in conflict – the parties involved should reach an agreement, by the assistance of – a third party, objective and neutral, without   any formal authority – the mediator.Mediation is in the heart of the democratic thought, as it expresses values, such as the freedom of speech, the right to be heard, the majority role and rule and the rights of the minorities…These values are found in the mediation process as well as in the mediation philosophy.I claim, that the basis of mediation derives from Democratic thought has developed to its present stage and status, only because of the democratic values that people share.In Adult Education,

גישור בנושא מיזוגים ופירוקיםמאת: ד"ר דוד סילורה לפני שנים אחדות נחשפתי לבעיות המתעוררות בנושא של פירוק  חברות ושותפויות ולאחר מכן, גם בנושא של מיזוגים בין חברות ושותפויות. היה זה לפני מספר שנים כאשר תביעה משפטית בין בני משפחה אחת נשלח אליי על ידי בית המשפט לגישור. בית המשפט סבר כי התיק מתאים להליך של גישור טרם משפט, כיוון שמדובר בבני משפחה. נושא הפירוק היה חברת  מיני אוטובוסים שפעלה בשני אזורים בארץ, ובכל אזור בן משפחה אחד היה המנהל שלה. החברה עסקה בעיקר בהסעות של אנשים פרטיים, תלמידים, שלוח חבילות וכיו"ב. הכול התחיל כאשר אחד משני בני המשפחה ביקש וקיבל הלוואה מהחברה לצורך אירוע משפחתי. ברם, כיוון שלא החזיר את הלוואה בזמן, בן המשפחה השני הרגיש שלא בנוח ופנה אליו מספר

הלל ושמאי בראי הגישור המודרני – לקראת יום יישוב מחלוקות לשם שמיים -ט' באדרמאת: ד"ר דוד סילורה    מבואהלל ושמאי הם שניים מחכמי המשנה, התנאים, שחיו ופעלו במאה ה- 1 לפני הספירה. הלל עלה לירושלים מבבל והקים שם בית מדרש , שבדיעבד נחשב כבעל אופי גמיש  ופתוח. שמאי, שהיה מתנגדו של הלל, יצא כנגד שיטת הלימוד בבית המדרש של הלל ופתח בית מדרש משלו. שבדיעבד נחשב כקפדן ושמרני – וכך התפתחו שתי השיטות – בית הלל ובית שמאי, שהשפיעו רבות על ההיסטוריה היהודית לדורותיה. לפי נוסח המשנה של הרמב"ם, נאמר: (משנה יב ) הלל ושמאי קיבלו מהם . הלל אומר: "היו כתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום , אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ואילו שמאי אומר: (משנה  טו ) "

דיאלוג ותקשורת בחדר הגישורמאת: ד"ר דוד סילורה חיים ומוות ביד הלשון מקור ”מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים ביד לשון וְ֝אֹֽהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ“ (משלי יח, פסוק כא).הביטוי מופיע בתקבולת משלימה. בהקשר זה, לפי פשוטו של מקרא, כאשר יכולת הדיבור היא הכלי שבאמצעותו אדם מתפרנס, אופן השימוש בדיבור יכריע האם האדם ישבע או ירעב, יחיה או ימות. לשון רכה –תשבר גרם. בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם (משלי, כה טו)לפי אחת הפרשנויות, זו של ר' יהושוע מברטנורא, הקצין שיש לו ארך אפים (אדם סבלני) – מוחל לבני אדם. ומי שמשתמש בלשון רכה – מפייס בני אדם.  שיר מאת יונה וולך:תן למילים לעשות בך,תן להם היות חופשי.אלו תיכנסנה בך,תבואנה פנימה,עושי צורות על צורותיחוללו בך אותה חוויה,תן למילים לעשות בך. מקור: יונה וולך, מתוך "תן למילים" –"חיים אחרים" 2002 מבוא דיאלוג