זיהוי והבנת הצרכים והאינטרסים של הצדדים - בשלב זה מטרת המגשר היא לחשוף את האינטרסים והצרכים של כל אחד מהצדדים, הן המשותפים והן הנפרדים.
בשלב זה ייתכן מאד שהמגשר ייפגש עם כל צד בנפרד כדי לבחון לעומק את רצונותיו וצרכיו על מנת לסייע לצדדים למצוא עבורם פתרון הולם ומשביע רצון לסיום המחלוקת.
במידת הצורך ניתן להתייעץ עם גורמים נוספים שרלוונטיים לתהליך, כגון עורכי דין ומומחים מתחומים שונים.
יצירת אופציות לפתרון - לאחר שהמגשר הבין את רצונותיו וצרכיו של כל צד, המגשר יסייע לצדדים להגיע לפתרונות אפשריים שיהיו מקובלים על שניהם.
שלב זה צופה פני עתיד ולא פני עבר, ומטרתו אינה להכריע מי מבין הצדדים הוא "הצד הצודק" אלא מהן האפשרויות לגשר בין הצדדים ולמצוא פתרונות שיהיו מקובלות על שניהם ואף להתפייס.
הגעה להסכמות וניסוח הסכם - במידה והצדדים הגיעו להסכמות, ייכתב הסכם אותו יערכו המגשר או הצדדים עצמם. בהסכם יפורטו כל התנאים לפיהם יושב הסכסוך. הצדדים והמגשר חותמים על ההסכם. את ההסכם ניתן להגיש לבית המשפט לצורך מתן תוקף של פסק דין.
במידה וההסכם לא מוגש לבית המשפט על-מנת לקבל תוקף של פסק דין דינו כדין חוזה.
במקרים מסוימים יעדיפו הצדדים לשמור את פרטי ההסכם בסוד, ואז תוגש לביהמ"ש הודעה לקונית על סיום הסכסוך והגעה להסכם גישור יחד עם בקשה להשבת אגרת בית משפט ככל ששולמה.
תהליך הגישור עשוי גם להסתיים ללא הסכם משום שאחד מהצדדים ביקש להפסיק את התהליך או משום שהמגשר החליט להפסיק את הגישור (בהתאם לסמכויות שהוקנו לו בתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993). במצב כזה כל הצדדים יוכלו להמשיך לנהל את ההליך המשפטי, במידה ונפתח הליך לפני הגישור, או להחליט לפתוח הליך משפטי חדש.
חשוב לציין שכל המידע, המסמכים והנתונים שנדונו או נוצרו בהליך הגישור נותרים חסויים ונאסר לעשות בהם שימוש בבית המשפט.