הבלוג של דוד
חשיבה גישורית לעומת חשיבה משפטית
מאת: ד"ר דוד סילורה
בקורס הגישור הבסיסי אנו לומדים ומלמדים את ההבדל שבין גישור למשפט, יתרונות וחסרונות, ה- BATNA וה- WATNA.
בתוכנית להתנסות מודרכת בגישור, הפרקטיקום, אנו עדים להבדלים שבין שני המונחים במלוא משמעות מובנם.
לא בכל גישור בעלי הדין מגיעים להסכמה, ותיקי אי-הסכמה חוזרים לבית המשפט לדיון משפטי במועד שנקבע.
תלמידי הפרקטיקום מתבקשים להיות נוכחים כצופים במשפט בתיק בו גישרו, כדי לעמוד על ההבדל בין החשיבה הגישורית לחשיבה המשפטית.
סכסוך אחד לדוגמא, מתוך דוגמאות רבות, המצביע בצורה בולטת על הבדלים אלו – מוקדשת רשימה זו.
לעיתים, גישור אינו מסתיים בהסדר בשל סיבות שונות: בעיות חיצוניות, בעיות אישיות של אחד המגושרים, בעיות של אגו, הידבקות בעיקרון ומשפטים כגון "אני איש עקרונות ומוכן לתרום הרבה כסף לחולי סרטן – אבל הוא, לא יקבל ממני אפילו פרוטה אחת, זה עקרוני... ואני בטוח שהשופט יכיר בצדקתי ויפסוק לטובתי... אין לי על מה להתפשר ואיני רוצה להגיע איתו להסכמות...".
הגישור הוא עולם ומלואו ולא מתחיל או מסתיים בבית המשפט, אשר כיום הוא הספק העיקרי לתיקים לגישור. עם זאת, רבים צופים כי בעתיד התחום יעבור שינויים, כתוצאה מחובת פגישת המהו"ת על פי פקודת סדרי הדין המעודכנים. הסיכויים לכך טובים. בדומה לארצות אחרות גם בישראל, תהיה פנייה ישירה לגישור טרם משפט, והפונים, כולל עורכי דין ויועצים משפטיים של גופים וחברות, לא יראו בכך חולשה משפטית אלא חוזקה.
השאלה המרכזית היא האם אנו רוצים "לנהל" סכסוך או "ליישב" סכסוך? והתשובה, על פי הבדיחה הידועה, תלוי את מי שואלים...
להלן דוגמה לפרטי סכסוך, הגישור והמשפט והבדלי החשיבה שביניהם:
על פניו נראה הסכסוך שלהלן פשוט בתכלית
תובע, שלענייננו שמו יהיה מר ישראלי תבע את מרפאת השיניים אליה פנה לקבלת עזרה ראשונה ואת רופאת השיניים, שלצורך רשימה זו שמה יהיה ד"ר שיני זהב.
לקריאת המאמר המלא
.png?sopC=1724509309774)
